עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך

סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002. בספר, שעלילתו אינה קווית, מתאר עוז בגוף ראשון ילדות בשכונת כרם אברהם, בירושלים ונעורים בקיבוץ חולדה. הסיפור מתנהל על רקע תקופת המנדט והחיכוך עם ערביי ארץ ישראל, הקמת המדינה ושנותיה הראשונות. עוז מתאר גם את הדורות הקודמים של משפחתו המזרח אירופאית. הספר רצוף בהרהורים פוליטיים וספרותיים ומצייר בעוקצנות, אך גם במידה של אמפתיה, אנשי רוח ופוליטיקאים בהם נתקל דוֹד אביו, חוקר תקופת בית שני, יוסף קלוזנר. בספר מוזכרים ש“י עגנון, שגר בסמוך לקלוזנר, דוד בן-גוריון, שהתכתב עם עוז מעל דפי דבר והזמינו לפגישה, ואחרים. אהבתו הראשונה של עוז, הייתה, כך הוא מספר, המשוררת זלדה, שלימדה אותו בכיתה ב'. אחד הקטעים המרשימים בספר הוא זה שבו נזכר עוז בפרץ השמחה העצום עם אישור האו“ם את תוכנית החלוקה ב-כ“ט בנובמבר.
הספר, בנוסף להיותו תיעוד תרבותי והבעת עמדת שמאל מוצקה, הוא תיאור אישי וכאוב מאוד של ילדות בצל נישואיהם המיוסרים של הוריו: אם דיכאונית ואב מלומד, קרוב אך גם מרוחק, שהקריירה שלו הוחמצה בצלו של הדוד הגדול. הטרגדיה המשפחתית מגיעה לשיאה כאשר אמו של עמוס, ילד בן שתים עשרה, מתאבדת אחרי תקופה ארוכה של ייסורי נפש.