haboleshet

אמנון בן-תור (נולד ב-1935) הוא ארכאולוג ישראלי, פרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום התמחותו העיקרי הוא ארכאולוגיה של המזרח הקדום וארכאולוגיה מקראית. התמחה באומנות הגילוף של תקופת הברונזה, ביחסים בין תרבויות בעת העתיקה (מצרים העתיקה וכנען), ומאז 1990 מתמקד בחקר תל חצור כמפתח לחידות רבות בתחום. הוא היה שותפו של יגאל ידין בחפירות תל חצור וחפר איתו גם במצדה‏‏ וכתב ספר בנושא‏[1]. בן-תור מחזיק בהשקפה לפיה הממלכה המאוחדת אכן התקיימה במציאות כממלכה ששלטה על חלקים ניכרים של ארץ ישראל, בניגוד לדעת פרופסורים “מינימליסטיים“ כישראל פינקלשטיין, נדב נאמן וזאב הרצוג וזאת על סמך פרשנות ארכאולוגית של הממצאים בשטח ולא על סמך אמונה דתית או אידאולוגיה, כהגדרתו.
בן-תור הוא יליד ירושלים, השלים תואר ראשון באוניברסיטה העברית ב-1958 ובשנת 1962 השלים תואר שני. בשנים 1966 - 1967 יצא למחקר באוניברסיטת לונדון. בשנת 1969 השלים דוקטורט בהדרכתו של יגאל ידין בנושא “בעיות נבחרות בתקופת הברונזה הקדומה שלבים ב'-ג' בארץ ישראל“‏‏, בהצטיינות יתרה.